מכתב ס"ז מהספר "אמרי אשר"

לעילוי נשמת רבקה בת מנשה

" ולכן אבקשו שלא יתייאש כלל וישתדל להיות תמיד בשמחה , ולא יתן למדת העצבות לחדור אליו , כי אין זה מדרכי האמונה הפשוטה, כי זה נראה כאילו מתרעם על השם יתברך וזה מפסיק חס וחלילה את השפע. כי גדולה מדת האמונה כל כך שבכוחה למשוך ישועות ונפלאות ובכוחה לשנות הטבע, כידוע מפי הספרים הקדושים וצדיקים אמיתיים.."

מודעות פרסומת

מכתב ס"א מהספר "אמרי אשר"

לעילוי נשמת רבקה בת מנשה

"..ובני אדם שנפגשים בזה העולם, מחמת שורש נשמתם הם נפגשים, ששייכים הם אחד לשני מכוח תיקון נפשם ואין שום כח בעולם שינתק את הקשר והשייכות ביניהם, אולם היצר הרע ברצותו למנוע ולהרחיק את הגאולה הפרטית של כל אדם ואדם ואת הגאולה הכללית של קודשא בריך הוא וישראל ואורייתא ואשר לשם גאולה זו הפגיש הקב"ה את בריותיו זה עם זה כאשר עלה במחשבתו כביכול, מביא בלב האדם דמיונות על החבר שכאילו הוא אשם לו במחדליו וכשלונותיו וכד' שכאילו הוא גרע ממנו מה שיכול להיות לו וכד' אבל אין זה אמת כלל וכלל ועלינו לבקש מהקב"ה שחותמו אמת שיגלה לנו את המחשבה האמיתית והכוונה בהתקשרותינו כדי שתהיה לנו הסתכלות אחרת ונכונה יותר של פני הדברים , כדי שנשאף למצוא את תכליתנו, במקום שנחפש למצוא את האשם ולהתרחק מן "האשם" האמיתי שהוא הבורא ברוך הוא שסילק מאיתנו את האינטרסים הגשמיים למען שמו הגדול."

מכתב ס"ד מתוך הספר "אמרי אשר"

לעילוי נשמת רבקה בת מנשה
"אני תקווה שמעלת כבודו מתחזק בדרכי האמונה הפשוטה שהוא דרך המאבק של האדם עם עצמו , מלחמת הבשר והדם , להכיר את טבעו היטב היטב עד שיבין וידע כי לולא השם עזרתה לנו כמעט שכנה דומה נפשנו. ועל ידי מבשרנו נחזה אלו-ה , כי אחרת אי אפשר להחזיק מעמד אפילו נשימה אחת בים הסוער של המידות הרעות, וכל בחירתנו הטובה היא להכיר זאת ולשמוע בקול המניעה שהקב"ה שולח לנו תמיד להצילנו מרדת שחת , ואשרי מי שזכה לעמוד אי פעם נשימה אחת לקיים ציווי בוראנו."

מכתב ס"ה מתוך הספר "אמרי אשר"

לעילוי נשמת רבקה בת מנשה

"והנה לפעמים בא היצר אל האדם עם תכסיסיו ותחבולותיו ואומר לו כך: הנה חטאת ופשעת כל כך הרבה, והתשובה על עוונותיך כמעט ובלי אפשרי, בוא עימי עד הסוף ויהיה לך לכל הפחות את העולם הזה, וזה מיסוד היאוש המבקש לייאשו עד הסוף המר.

לכן בני חביבי אל תשמע לו ולשקריו, כי האמת הוא שהקב"ה ברא את התשובה לפני בריאת העולם, תמיד מחכה לו לאדם בתשובה לנטותו לתחיה, ותמיד הוא מוכן לקבלו בזרועות פתוחות כאב רחום המקבל את בנו האובד שהוא נאבד לו רק לשעה. ומהי התשובה האמיתית, שיתבהר לו הסכנה התמידית שהוא נתון בתוכה כי תמיד אורב לו טבעו, משום שכל זמן שהאדם חי עלי אדמות הוא בעל בחירה, אלא שהקב"ה נטע בנו המאמר " ובחרת בחיים", ועל ידי כך יש לו תמיד את הכח להתגבר על יצרו על ידי שהקב"ה עוזרו.

לכן בחור יקר כשאתה עוד במיטב שנותיך ועוד עולמך לפניך, חגור חרבך על ירך והילחם בעמלק האויב הארור הזה ואל תתייאש כלל , היה לגיבור חיל ועוד תוכל לעזור לרבים אחרים ללמד להם הדרך איך להינצל מן אויבו של האדם.."

… המשך המכתב

"גם איעצך שלא תקנא באחרים או לחקות חברים, כי לכל אחד תכונת נפש משלו ואם אדם אינו דומה למשנהו בצורתו ובמראהו, ובודאי אינו דומה בטבעו או בתכונת נפשו , כי הכל לכבודו ברא הקב"ה ומבקש שהאדם יגיע לשלימות עבודתו במדרגתו הוא ולא של השני. ..ואף אם נפלת כמה וכמה נפילות אתה שווה לפני , אם רצונך ללכת יחד במאבק החיים, להכיר את מי שברא אותנו דרך הכאבים והעינויים של נטיות הטבע,שהאמת אין דרך אחרת, כמו שאמר דוד המלך עליו השלום "טוב לי עוניתי למען אלמד חוקיך" .ואז תזכה לשלווה נפשית אמיתית ולימוד התורה לשמה, שהיא בחינת האפסיות והאין שהוא אינו אלא כצינור מעביר שהקב"ה מעביר דרכו  כוחו וחיותו…" 🔅🔅🔅🔅🔅

תקראו לי ר' אושר הגנב

 כתבה שפורסמה בעיתון הצופה לאחר מותו, ונכתב ע"י  שאול שיף 30 יום לאחר הסתלקותו

עברו כבר יותר מ 30 יום מאז הסתלק עמוד החסד של הדור, ר' אושר (כך כינוהו כולם. האות אלף עם שורוק) פריינד זי"ע, ובאופק לא נראה מישהו שיוכל למלא את החלל העצום שנוצר עם פטירתו.

קשה פשוט לתאר כמה המוני מסכנים נשענו עליו. החל מעניים מרודים וכלה בחולי-נפש שעסק בשיקומם. והיו החסידים הרבים, אלה שלא זזו בלי הדרכתו או הסכמתו.

שמעתי עליו סיפורים רבים "יד ראשונה" והנה שניים-שלושה מהם:

בין המסתובבים בחצרו היה גם יהודי אחד שהירבה לשלוח ידו לכיסים ולארנקים. גנב. ר' אושר דווח על מעשיו של האיש אך הוא לא נתן לסלק אותו ואיפשר לו להמשיך ולשוטט בין הבאים. ויהי היום באו לר' אושר כמה ממקורביו ובפיהם קובלנה: יש גבול לכל דבר. האיש אינו שם שום מחסום לידיו. גם ביום כיפור, ביום הקדוש, עתה, הוא נכנס לחדרים וגנב. ר' אושר ניגש אל האיש והעניק לו סטירה מצלצלת ומשך אותו לאחד מפינות הבית וכך אמר לו: "תשמע! מהיום והלאה אם יש לך בעייה ואתה רוצה לדבר אתי, אזי ישנה רק דרך אחת. אתה פונה אלי ואומר: "ר' אושר גנב רציתי לשאול אותך, רציתי להתייעץ אתך. אם לא תגיד ר' אושר גנב לא אענה לך ולא אדבר אתך." עברו כמה ימים והגנב נאלץ מסיבה כלשהי לשוחח עם ר' אושר. הוא נעמד מולו, החוויר, הסמיק ולא הצליח להוציא מפיו את המלים: ר' אושר גנב. הוא פנה לר' אושר ללא ההקדמה הזאת ור' אושר התעלם ממנו. ואז תחת לחץ הנסיבות אזר אומץ וכינה את ר' אושר כפי שהונחה על-ידו ומיד ר' אושר הקשיב לו בסבלנות רבה. הגנב לא הצליח פעם נוספת להוציא מפיו את המלים: ר' אושר גנב ונוצר נתק בינו לבין ר' אושר. התרגיל הזה גרם לכך, שהאיש החל קולט עד כמה מאוסים מעשיו וחדל לגנוב. רק בשביל האינפורמציה האיש הזה השתקם לחלוטין והוא היום בעל משפחה חסידית לתפארת וכל מעשיו ישרים.

והיה זוג המתגורר בבריטניה שסיכסוך פרץ בין הבעל והאישה. הבעל הרים קולו על אשתו לעתים קרובות עד שלא עמדה עוד בכך וביקשה להיפרד ממנו. כדי להציל את חיי המשפחה, סוכם בין הבעל והאשה לטוס לישראל ולספר לר' אושר את תולדות מערכת היחסים ביניהם. ר' אושר היה רגיש מאוד בכל מה שקשור לפירוק משפחות והוא איפשר לזוג לשטוח טענותיו ללא הגבלה של זמן. בסופה של שיחת השניים, אמר ר' אושר לבעל שהוא אוסר עליו באיסור חמור מכאן ולהבא להרים קול על האשה יהיה מה שיהיה. הבעל התחייב שאכן כך ינהג והזוג חזר לביתו בלונדון באהבה, אחווה, שלום ורעות. עברו כמה חודשים והבעל שכח את התחייבותו לר' אושר והחל צועק על אשתו כמימים ימימה. בעוד הוא צועק מצלצל הטלפון. הבעל הרים את השפופרת ומה מאוד נדהם לשמוע מעברו השני של הקו את קולו של ר' אושר. ר' אושר אמר לו רק שבע מלים: "הרי הבטחת לי שלא תצעק על אשתך". האיש ההמום התנצל ונשבע כי מכאן ולהבא ישמור על הבטחתו בהקפדה רבה.

והיה רווק שהיה מתייצב חדשים לבקרים בפני ר' אושר ומבקש ברכה למציאת זיווג מתאים. ר' אושר היה מברך אותו והרווק היה ממשיך בדרכו. ויהי היום ולרווק נמאס מהברכות והחליט לעשות מעשה. בעודו עומד ומבקש מר' אושר ברכה ור' אושר מברך לכד האיש את צווארו של ר' אושר בשתי ידיו והחל חונק אותו. "האם אתה מבטיח לי שאתחתן" שאל, ור' אושר השיב בחיוב. תגיד לי אבל מתי? "השנה" השיב ר' אושר. כך גם היה והאיש נישא באותה שנה. האיש הזה המוכר לי, משמש היום כ"בבא", כביכול מכוחו של ר' אושר ואנשים באים אליו לשמוע לעצותיו ותחזיותיו.

באחד הערבים התיישב חסיד מחסידיו של ר' אושר ממול לחדרו, ממתין להתקבל אצלו בעוד הדלת פתוחה וניתן היה להאזין לנעשה בו. ר' אושר טיפל בזוג שחייהם המשותפים עלו על שרטון והאשה עזבה את הבית. ר' אושר בקולו הרך ובתחנונים, ביקש ממנה לשוב הביתה לבעלה והיא איתנה בסירובה. וכך במשך שעות, והחסיד הממתין בחוץ מתקשה להבין הכיצד ר' אושר מקדיש שעות לזוג הזה, ועליו, החסיד, להמתין בחוץ עד בלי די. בעודה מתמידה בסירובה שאל אותה ר' אושר: כלום אכלת היום ארוחת ערב? משהשיבה בשלילה, ניגש ר' אושר למטבח והכין לאשה ארוחת ערב מכל מה שהיה בבית. בסוף הארוחה חזר ושאל אותה: האם תסכימי בכל זאת להיענות לבקשתי, והאשה שקלטה מיהו האיש היושב מולה השיבה: "כן". כשהזוג עזב את החדר, נכנס החסיד והחל "שוטף" את ר' אושר על השעות הרבות שהקדיש לזוג הזה כאשר רבים ממתינים בחוץ. ר' אושר הסביר לאיש כי מי שאינו מסוגל לעמוד בתנאי הבית יכול לחפש כתובות אחרות. "כשהשכינה הקדושה בצער על זוג העומד בפני פירוק ר"ל, יש להקדיש לו את כל הזמן הדרוש גם אם בחוץ עומדים עשרות אנשים וממתינים לי."